אילן אלהרר
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
12 בפברואר 1970 (בן 54) ירושלים שבישראל | |||
| עמדה | בלם, מגן ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
אילן אלהרר (נולד ב-12 בפברואר 1970) הוא כדורגלן עבר ישראלי, ששיחק בעמדת הבלם בבית"ר ירושלים ומכבי יבנה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלהרר שיחק במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים מגיל 14, ועלה לקבוצת הבוגרים של בית"ר כמחליף בסוף עונת 1987/1988. בעונה שלאחר מכן קיבל את חולצת ההרכב, תחת הדרכתו של דרור קשטן, שחזר לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה. אלהרר היה שותף לגביע המדינה בו זכתה הקבוצה בעונת 1988/1989. לאחר מכן עבר למכבי יבנה, ועזר לה לעלות לליגה הבכירה בעונת 1990/1991. כעבור עונה נשרה הקבוצה בחזרה לליגת המשנה, ואלהרר חזר לבית"ר ירושלים בקיץ 1992.
אלהרר היה שותף לאליפות של בית"ר ירושלים בעונת 1992/1993, כשפתח ב-25 משחקים מתוך 30 בעונה זו[1]. אלהרר אף זכה בתואר השחקן המצטיין במשחק הראשון של הקבוצה אי פעם במסגרת השלבים המוקדמים של ליגת האלופות, באוגוסט 1993 נגד זימברו קישינב ממולדובה.
אלהרר שיחק 9 עונות במצטבר בבית"ר ירושלים, ורשם לזכותו 123 הופעות ,9 בישולים ו-3 שערים.
לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתו מכדורגל בתחילת 1996, התמקד בחזרה בתשובה ובלימודי קודש, ונכנס לפוליטיקה. ב-1996 השתתף בתשדיר בחירות של ש"ס במסגרת הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה. בהמשך ששימש נהגו של שר הדתות יצחק כהן ממפלגת ש"ס במשך מספר שנים. לאחר הישגה הגדול של מפלגת ש"ס בבחירות לכנסת בשנת 1999 בהן זכתה ב-17 מנדטים, קודם אלהרר להיות דובר המשרד[2], מהלך שלווה בביקורת רבה בעקבות מינויו ללא הליך ראוי, שבמהלכו הודה שהפעיל תחנת רדיו פיראטית[3].
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רון עמיקם, מאיר גבאי, רוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר - תולדות בית"ר ירושלים, פרק שנים-עשר, אילן אלהרר, עמוד 194, הוצאת Media41LTD
- ^ מיקי שוורץ, ספורט, מתחזקים משבת לשבת, באתר ynet, 20 באוקטובר 2011
- ^ ידיעות אחרונות, דובר משרד הדתות הודה שהפעיל תחנת רדיו פיראטית, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1999